אינטליגנציה רגשית בבית הכנסת

אבינועם הירש

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש - מחנך

נראה לי שאין כמעט יהודי דתי שלא יזדהה עם מה שעברתי לפני כמה חודשים:
הגעתי לבית הכנסת באחד מהישובים שבו התארחנו, לא הכרתי שם אף אחד. נעמדתי במבוכה בכניסה לבית הכנסת, מסתכל בחשש שמאלה וימינה כדי לנסות ולזהות איזה פרצוף מוכר, אבל כלום. בלית ברירה התחלתי לצעוד לעבר אחד הכיסאות הריקים בספסלים הקדמיים. ניגשתי לעבר המקום, פתחתי את הסידור שלי, התיישבתי והתחלתי להתפלל.
לפני סוף תפילת מנחה הבחנתי בצד שמאל באדם מבוגר בפרצוף נרגן, עומד ומסתכל עליי. לידו שלושה מילדיו הקטנים. כעבור כמה שניות הוא ניגש אליי ואמר לי בטון עצבני: “אנחנו יושבים כאן!” הייתי בהלם. הרגשתי כאילו מישהו תפס לי את הלב והתחיל ללחוץ עליו. מיד סגרתי את הסידור. אדום כולי מבושה, חזרתי לקדמת בית הכנסת לחפש את מזלי מחדש.
לקראת “לכה דודי” ראיתי חמישה מקומות פנויים באחד הספסלים האחרונים. האמת שכבר לא ידעתי מה לעשות. לא התחשק לי שיעיפו אותי שוב למקום אחר. החלטתי בכל זאת להסתכן, להמר ולגשת למקומות הפנויים. קיוויתי שאם עד “לכה דודי” המתפללים שיושבים כאן בדרך כלל, לא הגיעו, כנראה הם גם לא יגיעו. שוב פתחתי את הסידור, ושוב הסתכלתי שמאלה וימינה ושוב ישבתי. ובעוד כל הקהל התפלל “בואי בשלום”, אני התפללתי שהתפילה הזו תעבור בשלום.
כאשר סיימו את “לכה דודי” קלטתי ילד קטן מגיע בדיוק למקום שישבתי בו. הוא פתח את הסטנדר והוציא סידור. שוב פעם הרגשתי לחץ בחזה. הלך עליי. כנראה זה המקום שלו, ואם הוא הגיע לתפילה אז כנראה גם אביו ואחיו הגיעו. הסתכלתי בחשש לאחור ובדיוק לידארון הסידורים והחומשים ראיתי משפחה, אבא וארבעת ילדיו. הילד שלקח את הסידור מהמקום שהייתי בו ניגש אליהם, ועכשיו הבנתי: זה המקום שלהם.
לא הולך לי עם בית הכנסת הזה. רציתי למנוע מעצמי פדיחה ובמקום שאחכה, והאבא הזה יגיע לכיווני, אלך כבר בעצמי מהמקום. שוב סגרתי את הסידור וקמתי. האמת, כבר נמאס לי מכל העניין והחלטתי ללכת לסוף בית הכנסת, לסיים את התפילה עם כולם וללכת לביתי. יצא לי החשק. יאללה משפחה נחמדה, אתם מוזמנים לגמרי לתפוס את מקומכם וסליחה שהטרחתי. לפתע אני קולט יד שאוחזת בכתפי. הסתובבתי וראיתי לנגד עיניי את אב המשפחה מחייך לעברי ומברך אותי ב”שבת שלום”, ברכה חמימה וטעימה כמו שוקולד סמיך.
הסתכלתי עליו בהפתעה, נבוך, מלמלתי “איזה שבת שלום” קצר והוא המשיך ואמר לי: “תעשה לי טובה ותחזור לשבת במקום שלך”. “לא” אמרתי לו. “זה המקום שלך ואני מצטער שתפסתי לך אותו”. והוא, רק המשיך לחייך בחום ואמר לי: “אח שלי, בוא תזכה אותי במצווה היקרה הזו של הכנסת אורחים. אתה מוזמן לשבת. זה העונג שבת שלי”.
נדהמתי מהבן אדם הזה. כל כך הרבה חיות ולבביות. אבל בעיקר הסתכלתי על הדוגמה האישית והחינוך שהוא העביר לילדים שלו: אנחנו לא מכלימים ומביישים את פני האורחים שלנו, גם אם זה אומר שנצטרך לעמוד בכל התפילה. לא יכולתי שלא לחשוב על האבא השני שמיד סימן את הטריטוריה שלו והבהיר לי שאני יושב במקום שלו. איזה מסר הוא רצה בדיוק להעביר לילדים שלו? מה הם אמורים להבין? שלא משנה מה הולך, אנחנו נילחם על המקום שלנו ונגרש את הפולש הזר שבטעות נקלע למקום שלנו?
אני בטוח, מבלי להכיר את אותו הורה, שחשוב לו לחנך את הילדים שלו כמו שצריך. ואני בטוח שערכים ואידאלים לא זרים לו… ובכל זאת, בשורה התחתונה, מה הילדים שלו לקחו איתם מהחוויה? על התשובה הזו נוכל לענות רק כאשר הילדים הללו יגדלו ויעמדו בסיטואציה דומה.
ומה הילדים של האבא שממש הציל אותי מהלבנת פנים למדו?
כנראה, בחיים יש דברים חשובים כמו לשמור על המקום שלך בבית הכנסת, ויש דברים שהם חשובים יותר: היכולת לזהות ולהיות רגישים כדי שלא לפגוע ברגשותיו של מתפלל זר שנקלע לבית הכנסת שלך ו”התלבש” לך על המקום.

להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש: 052-3273384,
avinoam811@gmail.com

כתבות נוספות מקטגורית קפה הפוך וחינוך

לקראת מבחני הקבלה

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך איך מתווכים כישלון לתלמידים ולתלמידות – לקראת מבחני הקבלה לישיבות ולאולפנותהשבוע התקשרה אלי אמא להתייעץ בקשר

קרא עוד »

מכתב אישי

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך בכל פעם שאני מקליד הערות לתעודה אני נזכר במחנך היקר והאהוב שלי בישיבת ‘פרחי אהרון’ –

קרא עוד »

האדם נגד XBOX

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך בסוף זה קרה לי והיום הזה הגיע: הילדים שלי הסתכלו לי בעיניים ברצינות תהומית ואמרו לי

קרא עוד »

לפגוש את עצמך דרך התלמיד

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך טיול שנתי לכיתה ה’ הסתכלתי עליו והרגשתי איך שהפתיל שלי נשרף. מסביבו הייתה פזורה האשפה שהשאירו החברים

קרא עוד »

איך נראה חינוך בזום

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך נראה שאין כמעט הורה או איש חינוך שלא התחבטו בשאלה: איך אפשר בכלל לחנך בתקופת הזום?

קרא עוד »

לתפוס את המים בזמן

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך הם התקשרו אליי לפני שבת והקול שלהם נשמע לי קצת מבוהל. בפעם הראשונה כשהם שמעו אותה

קרא עוד »

מחנך הולך לאיבוד

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך ידעתי שאת השבת הזו אני לא אשכח לעולם. כיתה י"ב, שבת ישיבה ב'כרי דשא' לפני שהמקום שופץ. הגעתי

קרא עוד »

מילים מעצימות

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך השבוע ערכנו אספת הורים בזום ונזכרתי איך לפני שנתיים ישבתי מול אם חד הורית וקשת יום של

קרא עוד »

שעת מחנך

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך ולפעמים, השיעורים החשובים והטובים ביותר שהתלמידים מקבלים, מתרחשים בגלל החלטה של בחורה אחת לעזוב את המחנך

קרא עוד »

עצמת הרוח

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך אם הייתי שר החינוך, בין הדברים הראשונים שהייתי עושה זה לקחת את דמותו של ד”ר רחמים

קרא עוד »